דווקא כשלא רואים את האור בקצה המנהרה רבי נחמן מבקש לעשות את הבלתי אפשרי – לשמוח! יש גם טיפים!
מפליא אתכם, נכון?
כי על זה בדיוק נשאלת שאלה מעניינת בעניין השמחה: האם באמת צריך לשדל, לעודד ולדחוף אנשים לשמוח? כן. דעת רבי נחמן הייתה – ששמחת אמת היא הדבר הקשה מכל. הוא נהג לומר שעל האדם לכפות על עצמו להיות בשמחה תמיד. (ליקוטי עצות, שמחה, סימן ל”ה).
היו שמחים תמיד ועבדו את השם בשמחה! – היה מכריז רבי נחמן ללא הרף. אפילו כשהכל נראה אפל, חשוך וקשה – תתחזקו על ידי שתעלו על דעתכם את “הזמנים הטובים” שכבר חלפו ואינם. למה הדבר דומה? לאדם עיוור שפעם הייתה לו היכולת לראות. למרות שעכשיו הוא לא מסוגל לראות בכלל, הוא יודע שישנו אור – הרי הוא ראה אותו בעבר. לכן גם אתם, כמו אותו אדם עיוור, התחזקו בשמחה – באותה שמחה שלפנים הכרתם אותה. ואם כך תנהגו, אז ישובו “הימים הטובים” בסופו של דבר (ליקוטי מוהר”ן, רכב).
במקום אחר כותב רבי נחמן, שאפילו בתוך בעיה, בתוך ענן וערפל מעיבים ומחשיכים – אפשר למצוא “הצדקה” לשמחה (ראה ליקוטי מוהר”ן, קצ”ה). די לפסוע החוצה לרגע או שניים מהמצב בו אתם שקועים, כדי להבין שבאמת הכל היה יכול להיות גרוע עוד יותר וכבר לקבל שמחה מכך.
תיהנו מסדרת-סדנת השמחה
חלק ה – שמחה? מה יוצא לנו מזה?
עצות טובות לשמחה
קל להיות שמחים ומאושרים כאשר התחושה היא טובה וכאשר הכל מתנהל על מי מנוחות. אבל מה לעשות כשאינכם מאושרים באותם הזמנים שגם אין לכם במה לשמוח? רבי נחמן הזהיר שלמרות זאת, אסור להזניח ולהתייאש מן השמחה, עלינו למצוא דרכים לשמח את עצמנו. איך?
הנה מספר עצות של רבי נחמן שבעזרתן נצליח להגיע, בכל זאת, לשמחה:
לכפות על עצמנו – אחת ההצעות של רבי נחמן להשיג את האושר כשאיננו תחת ידנו, היא לכפות על עצמנו לשמוח. חשיבות השמחה היא כל כך גדולה ורבה, שכל מאמץ שווה. אפשר להשוות את הכפיה לשמוח לקבוצת אנשים שרוקדים במעגל ומושכים אליהם אדם העומד בצד שיצטרף אליהם. כך גם בעניינו – להכניס את המרה שחורה בכוח לתוך השמחה, זה כמו למשוך את האדם העצוב העומד מחוץ למעגל אל תוך מעגל הרוקדים השמחים…
כדאי להביא את לשונו של רבי נחמן בנושא זה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, כ”ג): “בענין השמחה, על פי משל: שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים, אזי חוטפים איש אחד מבחוץ, שהוא בעצבות ומרה שחורה, ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים, ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן. כן יש בעניין השמחה, כי כשאדם שמח אזי המרה שחורה והייסורים נסתלקים מן הצד – וזה עדיין לא מספיק – כי מעלה יתירה יש להתאמץ ולרדוף אחר המרה שחורה ולא לתת לה את החופש לעמוד מן הצד, אלא להכניס אותה עצמה גם כן בתוך השמחה, באופן שגם המרה שחורה תתהפך לשמחה – כמשל הנ”ל שמכניס את העומד בצד לפנים שאף הוא יהיה שמח”.
דווקא כשמסך של ערפל מחשיך לנו את החיים, כשהקשיים מתגברים וכל אתגר נראה כמו הר ענק, רבי נחמן מבקש מאיתנו לעשות את הדבר שהכי לא עולה בדעתנו – לשמוח, ובכל הכוח! איך עושים את זה? עם הטיפים והעצות שהכין לנו מראש…
ללוות שמחה מהעתיד – אדם אחד שאל את רבי נתן, כיצד יוכל להיות בשמחה כשהוא שרוי ביגון ובמצוקה מהנטל הכבד של בעיות וקשיים הרובצים עליו? השיב לו רבי נתן: תלווה ותשאל לעצמך שמחה מהישועות שעוד יושיעך הקב”ה בעתיד… (שיח שרפי קודש א-תשל”ו). אם בכספים אין נוהגים להסס ולווים על סמך משכורת עתידה וכדומה, על אחת כמה וכמה שיש ללוות ללא היסוס שמחה מהעתיד ועל ידי זה לגרום לעצמנו מעט חיי אושר. ובמיוחד כשיש הבדל גדול בין חוב כספי לבין חוב בשמחה. כשפורעים את החוב הכספי כואב מעט, אולם כשמדובר באושר חשים שוב את האושר כשפורעים את החוב. לכן, לכפות על עצמנו שמחה ואושר בדרך השאלה והלוואה משמעו, למעשה, להרוויח רווחים ניכרים.
זכירת הנקודות הטובות – דרך אחרת להיות בשמחה בשעה שהעצבות חפצה להשתלט עליכם, היא להתבונן ולהכיר בכך שיש בכם משהו טוב, לכל הפחות מעט. אפילו אם אתם מרגישים את עצמכם רחוקים מהבורא, היו בשמחה ושבח ואת הקב”ה בהודיה מקרב לב: “שלא עשני גוי”! פשוט, שמחו על כך שאתם יכולים להתגאות ולשמוח במורשתכם היהודית, שאינה בעצם מעשה ידיכם כי אם מתנה מבורא עולם.
להעמיד פנים – אפילו כשאינכם חשים שמחה בליבכם אפשר תמיד להעמיד פנים שאתם שמחים, כי בסוף באמת תהיו שמחים. מי אמר שאם אתם מרגיש עצבות ודיכאון אינכם רשאי לחייך? הרי כשמנסים לשמור על הנימוסין מעמידים פני מחייך לזולת, אז מדוע לא לעשות את זה עכשיו? נסו. העלו על פניכם חיוך, אפילו חיוך מעושה, ואז לא רק שישמחו אחרים כשישיבו לכם חיוך על החיוך שלכם, אלא – כפי שידוע – בכוחו של החיוך להוריד לחצים ומתחים והוא עוזר באמת להכניס שמחה וגורם למבט בהיר על העולם (השוה שיחות הר”נ, מג).
מי אמר שאם מרגישים עצבות או חלילה דיכאון אתם לא יכולים לחייך? עשו את זה אפילו בכאילו, כי אחר כך לא תפסיקו לחייך באמת…
לעשות “מילתא דשטותא” “מעשה שטות” – כשרבי נחמן דיבר על החובה לעשות כל מאמץ לשמוח הוא אמר, שבכלל זה – עשיית מעשה בדיחות ושטות. המחיר שמשלמים על מעט מעשי הבל ושטות קטן בהרבה ממחיר העצבות, שהורסת כל חלקה טובה בנפש ובגוף.
הזמר, הנגינה והריקוד – הנגינה סגולתה גדולה מאוד להגיע על ידה לשמחה. היא שוטפת את המוח ומציפה אותנו בשמחה. לנגינה יש גם את הכוח לסייע בידינו לשפוך את שיחנו (התפילה האישית, התבודדות) בפני הקב”ה. יש לה גם את הכוח לחדד את הזיכרונות שלנו ולאפשר לנו להתרכז ביעדינו (ליקוטי עצות, שמחה, סי’ יד, טו). לכן, רבי נחמן לימד להתרגל לינוק השראה מניגון. שורשיה הרוחניים של המוזיקה, הניגון והשירה הם עמוקים ביותר, וביכולתם לעורר את הלב שלנו ולהעיר את רוחנו (שיחות הר”נ, רעג).
במקום אחר מדבר רבי נחמן על הכוח המיוחד שיש בריקוד ובמחיאת כפיים, שבכוחם להביא אותנו לשמחה, להמתיק מעלינו את הדינים השורים עלינו ולהתגבר על הדברים השליליים המשפיעים על חיינו (ליקוטי מוהר”ן, קסט).
בבתי כנסת של חסידי ברסלב רגילים לרקוד כל יום אחרי תפילות שחרית וערבית. וכן בכל הזדמנות. חסידי ברסלב רבים רוקדים אחרי שלמדו יחדיו, ואחרים רוקדים כל יום, לבדם. זו דרך בטוחה לעורר תחושת אמת של שמחה ואושר.
רבי נתן אמר פעם לרבי משה ברסלבר: אתן לך דרך לשוב אל השם: תרקוד כל יום! (אבניה ברזל עמ’ ס”ב).
* * *
סדרת מאמרים מעובדת מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר” מאת הרב חיים קרמר. הספר לוקח נושאים יסודיים בתורת ברסלב ומגיש אותם בצורה פשוטה ומעשית, על פי מאמריו ושיחותיו של רבי נחמן, ומאמריהם ושיחותיהם של תלמידיו השונים עד דורנו.
